אני מבלה חלק ניכר מהזמן שלי בפיתוח פתרונות טכנולוגיים, הן בעבודה שלי והן בפרוייקטים האישיים שלי. בתור מפתח תוכנה ומפיק מוזיקלי, אני מרבה לבנות אלגוריתמים שיוצרים אפשרויות חדשות. מגדיר את החוקים הבסיסיים, מריץ את הסקריפט, ונדהם מהווריאציות ההרמוניות שבחיים לא הייתי חושב עליהן באופן טבעי. המחשב לא מפחד לטעות. הוא פשוט בודק את כל הצירופים האפשריים.
אבל כשאני מסתכל על המפה הפוליטית שלנו אחרי בחירות 2026, אני רואה מערכת שמשותקת לחלוטין מחוסר דמיון.
האשליה של המבוי הסתום
התקשורת אוהבת משברים. הפרשנים באולפנים מדווחים לנו על פלונטר פוליטי עמוק וחוסר הכרעה. הליכוד מובילה עם 26 מנדטים, מפלגת ישר אחריה עם 21 מנדטים, והנרטיב התקשורתי הרווח הוא שאנחנו בדרך לבחירות חוזרות.
אבל המתמטיקה מספרת סיפור אחר לגמרי.
ישנן בדיוק 994 קומבינציות של מפלגות בכנסת הנכנסת שיכולות להקים קואליציה של 61 מנדטים ומעלה.
תשע מאות תשעים וארבע.
כמעט אלף אפשרויות שונות ובכל זאת, המנהיגים שלנו מתנהגים כאילו אין אפילו אחת. כמו בינה מלאכותית פרימיטיבית שממחזרת שוב ושוב את אותם פתרונות שבורים.
לשבור את האלגוריתם
בואו נעשה תרגיל מחשבתי קצר. ריאל-פוליטיק טהור. נניח את האידאולוגיה בצד לרגע ונסתכל רק על מספרים ואינטרסים יבשים.
תסתכלו על הציבור החרדי. יש לו 14 מנדטים והוא נמצא בחרדה קיומית מפני פסיקות בג"ץ, שאלת הגיוס ואובדן תקציבים. עכשיו תסתכלו על הציבור הערבי. יש לו 19 מנדטים והוא מדמם מגל רציחות והזנחה ארוכת שנים. שתי הקבוצות האלו נמצאות בשפל היסטורי ונואשות להבטחות פרקטיות שישפרו את חייהן האזרחיים.
עכשיו קחו לדוגמה אחד יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים. יש להם בסך הכל 8 מנדטים.
מה היה קורה אילו גולן היה בא לחרדים ולערבים ומציע להם שותפות אזרחית? אם הם מסכימים ללכת איתו, הוא מגיע לנשיא המדינה עם בלוק חוסם של 41 ממליצים.
פתאום, לגולן יש את מספר הממליצים הגבוה ביותר במשכן. מחנה נתניהו נשאר מאחור עם 39 ממליצים. מחנה האופוזיציה של איזנקוט ובנט נשאר עם 40 ממליצים.
אז מה זה אומר?
זה אומר שאפשר להפוך את הלוח לחלוטין. שחקן מיעוט קטן יכול לדחוק את המפלגות הגדולות לפינה.
באמצעות הבלוק הזה, גולן יכול לייצר ממשלה שתשווק לציבור כממשלת ״ריפוי״ של 62 חברי כנסת בראשות גדי איזנקוט ומפלגת ישר. ממשלה שתחתור להנמכת הלהבות דרך שיתוף פעולה היסטורי בין חלקים שונים בציבור הישראלי.
אפשרות נועזת אף יותר היא ממשלת "ההסדרה הגדולה". שיתוף פעולה עם הליכוד לממשלה של 67 מנדטים. קונסטלציה שבה בנימין נתניהו מקבל יציאה מכובדת ועובר לתפקיד יו"ר הכנסת. במקביל, יריב לוין מוביל ממשלה שכוללת רק שרים ממפלגות ציוניות, בעוד הערבים והחרדים משתפים פעולה בוועדות הכנסת לפתרון המצוקות של הציבור שלהם.
זה לא מדע בדיוני. זאת מכניקה פרלמנטרית פשוטה וזמינה.
עוני של דמיון
וכאן אנחנו נתקעים בקיר. זה לא קיר מתמטי. זה קיר פסיכולוגי.
הפוליטיקאים שלנו פשוט לא יעשו את זה.
הם מתים מפחד ממה שיגידו עליהם בבייס. האסטרטגיה ארוכת הטווח הוחלפה בטקטיקת רשתות חברתיות וניהול משברים בטוויטר. הם הפכו למומחים בלאבחן ולתאר את הבעיות שלנו, במקום לנסות לפתור אותן.
והמחסום הוא לא אנחנו. הציבור הישראלי הוכיח בשנים האחרונות שהוא לגמרי מסוגל לעכל פשרות ומצבי קיצון.
המחסום האמיתי הוא פשוט הפחדנות, ניוון החשיבה וחוסר היצירתיות של נבחרי הציבור שלנו.
לכתוב תסריט חדש
בסטודיו שופו אני ושותפיי מתעסקים לא מעט בבניית תשתית דיגיטלית ריבונית ליוצרים. העיקרון המנחה אותנו הוא שאם מערכת מרכזית נכשלת או כובלת אותך, אתה לא בוכה עליה. אתה מתיישב וכותב אחת חדשה. כלי ששייך לך ומשקף את הצרכים שלך.
אני מסרב לקבל שמערכת פוליטית עם 994 פתרונות אפשריים היא חסרת פתרון. אנחנו לא כלואים בגלל המספרים או בגלל המציאות הדמוגרפית. אנחנו כלואים אך ורק בגלל קיבעון מחשבתי של קבוצת אנשים מצומצמת.
אנחנו צריכים ארכיטקטים פוליטיים שמוכנים לקחת סיכון ולכתוב תסריט חדש. מנהיגים שיכולים להסתכל על החתיכות הפזורות על הלוח ולדמיין תצורה שאף אחד אחר לא העז לנסות עד כה.
עד אז, נמשיך לשלם את המחיר על חוסר הדמיון שלהם.
אז הנה שאלה פתוחה לחברי הקהילה שלנו, ולאנשים שיודעים דבר או שניים על יצירת מערכות. אם היו נותנים לכם היום את המפתחות לכנסת הזו. איזו מתוך 994 הקומבינציות הייתם מרכיבים כדי להוציא אותנו מהלופ?
