הגיעה העת לומר את האמת ולהתעמת עם המציאות הניצבת מולנו
אנו עוסקים פה ושם בפרפורי גסיסתה של מלחמת קורבן אדם
כי גם אם אין בנו היכולת להתעמת עם תוצאות החלטותינו,
בנו ההכרעה, באם נעשה ובין אם לא
אך האם תעזו להביט לאותן אמהות בוכיות בעינייהן ולומר להן שחרצנו את דין ידליהן?
או שמא לרגע, נשב נטחבט נא, בצל עצי הארץ הטובה
נביט נא למעלה יחדיו, ונקרא נתונים יבשים על מנת לקבל פרספקטיבה:
- משרד הביטחון מעדכן את מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום ל25,040.
- השנה 716 חללי מערכות ישראל נפלו במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'.
- נתון זה נכון ל12 למאי, ערב יום הזיכרון התשפ"ד 2024.
- יום זה הוא היום ה219 למלחמה.
- בממוצע מדובר בלמעלה משלושה חללים ביום
- כל יום כזה עולה למדינת ישראל שלוש נשמות אדם
- זהו מחיר המלחמה
וזה לא באמת משנה מדוע ולמה
מה גרם ומי עשה
מי שגא ומי טעה
מי אשם ומי בוגד
מי רוצח ומי מחבל
מי פושע ומי מושחת
מי נהנתן ומי אטום
מי אוהב ומי אדיש
כל יום נוסף של התופת הזאת עולה לנו בלפחות שלוש נשמות שלא פשעו אלא בפשע אהבת מדינתם עד כדי מוות. מצטייני דיקאן בפקולטה על שם טרומפלדור לנאמנות לארץ.
ואל לנו לשכוח את קורבן הדם של אלו שעושים זאת למעננו שלא מבחירה. האם גם אותם נוקיר כגיבורים?
הבה שוב נפנה לנתונים היבשים:
- לקראת יום הזיכרון פירסם המוסד לביטוח לאומי שמספר האזרחים שנרצחו בפעולות איבה משנת 1851 (הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל) עמד על 5,100.
- מאז יום הזיכרון אשתקד ועד היום נוספו 834 נרצחים בפעולות האיבה, 12 מתוכם כתוצאה מפיגועי טרור שקרו לפני אסון השבעה באוקטובר.
- כלומר, בנוסף לחללים כ2 אזרחים בלתי מעורבים בכל יום בשנה האחרונה.
ובואו נדבר על הפיל שבחדר
אותם שבויים המשוועים לחירות ועודנם אסירים על פני הארץ, עוטפים ברכות את האוייב האכזר והפחדן
כל יום שעובר הוא סכנה לחייהם
יום אחר יום, בעצימת עיניים מוחלטת, אנו קוברים אותם חיים. גם אם לא במו ידיינו המוחשיות, אנו נותנים את ידיינו דרך הסכמה שבשתיקה…
אז הבא נפתח את עינינו למציאות הניצבת מולנו:
- הדקה שבה הופיעה במוצאי השבת נציגתנו לאירוויזיון זכתה בלא פחות מ-52.8% רייטינג, עם 1,700,000 צופים.
- בממוצע זכה האירוויזיון ל16.5% אחוז צפייה, כלומר מעל לחצי מליון צופים ישראליים.
- לצורך העניין (לפי הוועדה הישראלית למדרוג) במוצאי השבת השחורה זכו ״חדשות שבת״ של קשת 12 ל15.9 אחוזי צפייה ״בלבד״.
{
# החישוב לסקרנים:
א – מספר הצופים הממוצע בשידור האירוויזיון
ב - מספר הצופים הכללי
1,700,000 = 0.52 * ב
3,219,696 = ב
א = ב * 0.16
א = 531,250
}האם נמשיך להסיט עיניינו?
האם אנו מעדיפים לברוח לעולמות הפנטזייה במאלמו הקרה והרחוקה, אשר בה, למרות הפחד והמבוכה אנחנו כפסע מניצחון.
מדוע איננו נושאים עיניינו לעבר עצמנו פנימה? ורואים רק לרגע, מבעד לשנאת חינם וציניות, שאנו (וגם אם לו במעט) דומים לאלה שאנו טענו להיות אוייבנו, אשר כינינו בני מוות וקראנו להשמידם.
אמרנו שאנו מקדשים את החיים בעוד הם מקדשים את המוות.
גם אם אמירה זו הייתה נכונה בעבר, היום ברור לכל שאמת זו מתערערת ואיתה גם זהותנו. אנו מאכילים את המינוטאור בדיוק כפי שעשו הפגאנים להם בזנו ובהם מרדנו ומהם דרשנו את חירותנו ועצמאותנו בארצנו שלנו.
אם לדייק, מחיר החיים אותם אנחנו כה מקדשים – כמאה וחמישים קורבנות אדם מידי שנה בקונפליקט בן כמעט מאתיים שנים.
אז בין סטייק לשיפוד, בואו נזכיר לבל נשכח.
חגגו את עצמאותכם, התפארו בה בגאון כפי שהתגאיתם בחירותכם בחג הפסח לפני פחות מחודש.
אך לפני חגכם צוותם על ידי המדינה לזכור את אשר הוקרב למען עצמאותכם.
ואני מבקש להזכיר את אשר עוד ניתן להציל.
ועוד דבר שיש להזכיר – צוותם, כלומר, לפחות היהודים שבקוראי, במצוות פדיון שבויים.
ואתם עודכם מבוששים מלקיים את המצווה. להזכירכם, יום כיפור מתחולל ביום שבת ה12 לאוקטובר. בעוד חמישה חודשים בדיוק. איזה עינוי דין, ריבויינו של עויילם!
בקיצור… זכרו את הנפשות שעוד יש בידיינו ומחובתינו להציל עוד השנה!
נזכור את הנופלים.
נחגוג את עצמאותנו.
אך במוצאי החג, נתייצב אחד אחד, איש איש כדרכו וכמנהגו, ונעשה כל שביכולתיינו למען קיום המצווה. אולי נתחיל לחשוב ייחדיו על משמעותו החלטותינו, האם איננו עוקדים את יצחק כשעוד ניתן להצילו?
"אל תשלחו יידכם לנערנו" נשאג בגאון אותם מליוני ישראלים אשר הזדהו עם מדינתם ולו לדקה אחת הנובעת מאמת עמוקה או מסקרנות גרידא.
נכריע ״לא לקורבן אדם״.
אז אנא – עצרו את רעמות התותחים, את שיירות הטנקים, הנמיכו את כנפי המטוסים שבשמיים, קחו אוויר, תנשמו…
ושאלו את עצמכם ברצינות – מה אנחנו מוכנים להקריב, או יותר נכון, את מי אנחנו מוכנים להקריב למען הניצחון המחולט?
